גישור מסחרי – עסקי
גישור על קצה המזלג
גישור בתמצית, הוא יצירת מסגרת להידברות בין צדדים למחלוקת, בה צד שלישי נייטרלי שאינו מוטה לטובת מי מהצדדים (המגשרת) מסייעת בידיהם לשפר את האופן שבו הם עצמם מנהלים את המשא ומתן ביניהם, ובסופו של יום במטרה לנסות להגיע לעמק השווה ולהגיע להסכם.
הליך הגישור הינו הליך גמיש ולא פורמאלי, במסגרתו נפגשים הצדדים עם המגשרת באווירה נינוחה ורצונית. הגישור מאופיין בהיעדר כפייה לכל אורכו ונדרשת הסכמה של הצדדים לכל שלב ושלב בהליך. ההליך כולל מעורבות ישירה של בעלי הדין המשמשים כשחקנים ראשיים במחלוקת (בסיוע עורכי-הדין). כל אחד מהצדדים רשאי בכל שלב להפסיק את הגישור ולהמשיך את ההליכים בבית המשפט. שלא כמו בהליך השיפוטי או בהליך הבוררות, המגשרת רשאית להיפגש עם כל אחד מבעלי הדין בנפרד, מבלי שהדבר יפגע בנייטראליות שלה, ופגישות אלו מאפשרות לצדדים פעמים רבות להגיע להסכמות שלא היו מושגות בדרך אחרת.
חשוב לציין, כי על כל המתרחש בגישור חלה חובת סודיות מוחלטת, הן על הצדדים והן על המגשרת. הסודיות תחול לגבי כל השיחות, ההצהרות, וכל הנושאים האחרים, בין בעל פה ובין בכתב שהועלו בגישור. פרטים אלה יהיו חסויים ולא יכולים לשמש כעדות או כראיה בבית משפט, או בכל הליך אחר.
הגישור הוא הליך קצר ותמציתי, המסייע לצדדים בפתרון מהיר ויעיל של הסכסוך, ובכך פעמים רבות נמנע עינוי דין מהמתדיינים ובזבוז של זמן יקר בהימשכות ההליכים המשפטיים. לאור עובדת היות ההליך קצר יחסית הוא על-פי רוב גם זול יותר מההליך השיפוטי.
בגישור יש מקום גם לאמוציות, לצרכים ואינטרסים לא משפטיים (כמו כבוד, הכרה..). ההליך מאפשר גם פתרונות יצירתיים חוץ משפטיים וחשיבה מחוץ לקופסא, כאשר המגשרת יכולה לשבת עם כל צד בנפרד ולהבין את רצונותיו וציפיותיו. הסכם הגישור מקבל ע"י בית המשפט תוקף של פסק דין והינו סופי בשל כך שהושג בהסכמה.
יתרונות הגישור
הליך פשוט קצר ויעיל – ולכן במהותו גם זול יותר.
ההסכמה והשליטה בידי הצדדים – ולא בידיו של גורם מכריע חיצוני כמו שופט או בורר.
אווירה נינוחה ורגועה יותר – הגישור מסייע לצדדים לתקשר ביניהם, למרות קשיים שאולי קיימים בדרך, וזאת בניגוד להליך המשפטי שלא תמיד מעניק לצדדים את המקום להתבטא ולבוא לידי ביטוי. בכך ההליך אף עשוי לסייע בידי הצדדים לשמר ולעיתים אף לשקם יחסים שעלו על שרטון.
יצירתיות וגמישות בפתרונות – אשר עשויים לא פעם, להיות שונים לחלוטין מקשת האפשרויות העומדת לצדדים לקבלת סעדים משפטיים מבית המשפט.
סודיות, חסיון ואי-קבילות – קיימת מעטפת של סודיות בגישור כך שהצדדים ועורכי הדין אינם רשאים בהתאם לחוק ולתקנות לעשות כל שימוש במידע שנמסר להם בגישור וגם למגשרת אסור להעיד בבית המשפט בקשר לדברים שהתרחשו בגישור.
כיצד מתנהל הליך הגישור
לאחר שהצדדים הופנו בהסכמה מבית המשפט, או אם מדובר בפנייה לגישור לפני כניסה להליך המשפטי – לאחר שהצדדים הסכימו ביניהם לפנות להליך גישור והסכימו ביניהם על זהות המגשרת, מתואמת ישיבת גישור.
לפני ישיבת הגישור, הצדדים מתבקשים להעביר למגשרת את כל החומר הרלוונטי לסכסוך, כתבי טענות שהוכנו והוגשו לבית המשפט, פרוטוקולים של בית המשפט, או אם טרם התחיל ההליך המשפטי, את כל החומר הרלוונטי לסכסוך.
ביום ישיבת הגישור, קיימת חובת נוכחות של הצדדים במחלוקת וכן חובת נוכחות (ולכל הפחות זמינות) של מקבלי ההחלטות בכל צד (אם קיימים מקבלי החלטות נוספים מעבר לצדדים שבמחלוקת). עם כינוס הישיבה, הצדדים מתבקשים לחתום על הסכם השתתפות בהליך הגישור (הסכם קצר וסטנדרטי).
תחילתה של פגישת הגישור היא בפגישה משותפת של כל הצדדים עם המגשרת. בפגישה זו מציג כל צד בפני הצד השני את טענותיו ודרישותיו ויכול להביע את מה שעל ליבו. ניתנת הזדמנות לכל מי שנוכח בפגישה לדבר ולהציג את דבריו. על כל צד להגיע מוכן להשמיע אך גם להקשיב ולשמוע את הצד השני.
בהמשך, מתקיימות פגישות נפרדות של המגשרת עם כל צד. בפגישות הנפרדות יש הזדמנות לצדדים ולמגשרת להביע באופן החסוי בפני הצד השני את הרצונות, המחשבות, הטענות, הדרישות, האינטרסים, האלטרנטיבות וכן לדון בדבר פתרונות אפשריים למחלוקת. הפגישות הנפרדות (שלא ניתן לקיימן בהליך משפטי) מאפשרות פעמים רבות ניתוח משפטי, תיאורטי ומעשי של האפשרויות השונות העומדות ברשות הצדדים, והצעת פתרונות אפשריים הן ע"י הצדדים והן ע"י המגשרת לסיום המחלוקת. הפגישות הנפרדות הן כלי חשוב ביותר בהליך הגישור המסייע פעמים רבות להביא לפתרון המחלוקת.
בתום הפגישות הנפרדות, מתכנסים הצדדים שוב יחדיו במטרה לנסח באופן משותף ולחתום על הסכם גישור. ככל שלא עלה בידי הצדדים להגיע להסכמות, ניתן להמשיך ולנהל משא ומתן וחלופת טיוטות הסכם עם המגשרת באמצעות הטלפון או המייל וניתן אף לקבוע פגישות נוספות במידת הצורך. כאמור, המטרה היא לסיים את הסכסוך בפגישה אחת, אולם בסכסוכים מורכבים ומסובכים לעיתים מתעורר הצורך לערוך פגישות המשך.
לאחר ישיבת הגישור, מוגש הסכם הגישור ע"י המגשרת לבית המשפט למתן תוקף של פסק-דין. הסכם הגישור הוא גם הסכם לכל דבר ועניין וגם אם אינו מוגש למתן תוקף, הוא מהווה חוזה שחלים עליו דיני החוזים לכל דבר ועניין.
תחומי העיסוק בגישור
משפט מסחרי – עסקי, דיני חברות ותאגידים, קניין רוחני ודיני מחשבים ואינטרנט, זכויות יוצרים, מקרקעין, נדל"ן, תהליכי בניית הסכמות בתמ"א 38
